אני מזמינה הורים שאני מלווה, לחזור אל זיכרונותיהם כילדים, אל אותם המקומות בהם עולים קונפליקטים בינם לבין ילדיהם.
כאשר הם מישירים מבט אל המקומות בהם הם הובסו כילדים, כלכך הרבה פעמים, ולעתים כלכך תכופות, הם יכולים ללמוד המון על הקושי שלהם עם ילדיהם בהווה.
לעתים ההורים מבינים שבעצם הם ממשיכים להיות מובסים מאותו עניין ישן, ואז פועלים בהווה בחוסר אונים, או בשליטה יתרה, או כל מיני גלגולים אחרים של הפגיעה הישנה…
אני מלמדת הורים שלא חייבים להמשיך להרגיש כך לנצח, ולראות שאפשר להחלים מהתבוסות הישנות הללו, על ידי שיתוף, היזכרות ופורקן רגשי, ולהחזיר לעצמם את היכולת לחשוב בבהירות במצבים שכבר סומנו על ידם כ"בעייתיים" לתמיד עם בני השנתיים שלהם, או עם המתבגרים שלהם…
הנה תרגול יעיל ביותר, שאם מתאמנים בו, הופך להיות שפה חדשה וכלי עבודה יעיל למצבי משבר וחוסר תקשורת. כדאי לעשות זאת בין בני\ות זוג, או עם חבר\ה שותפ\ה להורות, שכדאי מאוד לגייס כדי שתמיד תהינה לנו תמיכה והיזון חוזר…
מתחילים:
1. נפגשים בערב, אחרי שהילדים נרדמים, ומקדישים זמן להורות.
2. קודם כל מספרים בתורות משהו טוב מהיום, משהו כיפי שראיתי, עשיתי, הרחתי, ואז משהו טוב שעשיתי כאם\אב.
גם אם היה לנו יום קשה, המשימה היא להתעקש למצוא בו משהו חיובי, וגם אם טעיתן, להתעקש לזכור מה כן עשיתן טוב.
3. מחלקים את הזמן שיש שווה בשווה, כדאי להתחיל מ5 דקות לכל אחת ואחד, שבהן מקשיבים זה לזה בתורות.
המקשיב\ה עושה זאת בדממה, בלי הצעות, רעיונות והיזכרויות, רק בשמחה על כךשלשותפ\תו מזדמן עכשיו להיות במרכז תשומת הלב, ולשמוע עצמה חושבת… ואז מתחלפים.
עד כמה שזה נראה מלאכותי, כדאי ממש למדוד זמן עם טיימר (אפשר להתחיל מ5 דקות לכל צד) ואם נגמר מה להגיד, פשוט להמשיך להיזכר בהצלחות של היום או השבוע בתחום ההורות, ואת כל מה שאתן\ם גאות\ים בו בהורות .
בזמן הזה נכון לשים לב גם לקשיים, ולחשוב ולהראות זה לזה באלו מקומות אתן צריכות יד ולמה.
כשמספרים על סיטואציות קשות ומאתגרות עם הילדים, כדאי לנסות להיזכר כיצד היה לכן בגיל הזה כקטנות\ים, ולשתף זה את זה בחוויות ישנות שעוד לא נפתרו. עודדו זה את זה להרגיש, לבכות ולצחוק.
בהמשך מומלץ להעלות ל10 דקות, 20, ואפילו חצי שעה לכל אחד. אם הזמן נגמר, כמובן שאפשר להמשיך, אך גם אפשר לאסוף את הסיפור, ולזכור שמחר או ביום אחר בשבוע תיפגשו שוב לסשן כזה…
4. סיימו במשהו כייפי שלו אתם מצפים מחר, במשהו מצחיק שהילדים אומרים, או במשהו שאתם מעריכים אצל השני.
5. הולכים לישון וזוכרים שאנחנו לא לבד, ומטפחים את הזוגיות והחברות.