"זה הכרחי?"
"ואם לא בא לי… לעסות את הפרינאום…?
ו… "כתבתי בקבוצה וקיבלתי את כל התשובות האפשריות:
עיסיתי ונקרעתי
לא עיסיתי ונקרעתי
עיסיתי ולא נקרעתי
לא עיסיתי ולא נקרעתי"…
השאלות האלו עולות לעתים קרובות במפגשי הכנה ללידה…
ההמלצה להכין את הפרינאום באופן אקטיבי לקראת הלידה, מספרת אולי את הסיפור בו אנו חוות לידות בתרבות שלנו…
לעתים כה קרובות, כמשהו חיצוני, לא בטוח ולא ניתן לאמון בפשטותו…
ומה בעצם קורה שם בלידה?
הפתיחה החלקה של הנרתיק והפרינאום, כתגובה לראש התינוק\ת העובר, קשורה לתיזמון של הקוקטייל ההורמונלי בלידה.
השלב של יציאת התינוק\ת הוא רפלקס, ואיתו יש גם פולס של שחרור רילקסין, ההורמון שמרכך את המפרקים והרקמות במהלך ההריון, ומשפיע גם על התינוק\ת, ומאפשר את תהליך התאמת הגוף הקטן, על ידי "הרעפת" העצמות בגולגולת והתכנסות הכתפיים, למשל, למבנה מעבר הלידה של אמא.
כאשר אמא מחכה לרפלקס היציאה של התינוק\ת, ולא לוחצת רק כי הפתיחה מלאה, וזאת ההוראה שהיא מקבלת, הפרינאום יהיה רווי ברילקסין, וייפתח בקצב הטוב ביותר עבורה…
כלומר, השריר הזה לא צריך "אימון", ויש גם עדויות לכך שהשימון המתמשך גורם לרקמת העור להיות "פריכה" ומועדת לקרעים.
אז מדוע זה לא בהכרח עובד כך בלידה?
ואיך נכון להכין את האיזור הזה ללידה?
בכל איזור הפרינאום, ובמיוחד בפות ובנרתיק, אצורים המון זכרונות ורגשות ישנים, לעתים זכרונות מיניים מוקדמים, לעתים פגיעות, מסרים של טאבו ופחד בכלל, ופחד מפגיעה מינית בפרט, ומסרים שקריים, על פגיעותה, יופיה, ריחה ופשטותה של הפות…
ילדות ונשים לומדות בתרבות שלנו לא לראות, לא להראות מחשש לפגיעה, מחשש ללכלוך, או לעתים מתוך דחייה כלפיה ועוד…
אז מה כן?
כיצד תיצרי "מפגש" החלמה עם הפרינאום?
לבד או בזוג…
ליצור אינטימיות
לייצר ביטחון
לגעת בעדינות
להתרכז
להגיד שלום
להכיר
לחשוב על כך שהאיזור יתרחב מאוד בלידה
לחשוב על כך שהתינוק או התינוקת יעברו שם
ולחכות…
לשים לב למה שעולה…
לתת אפשרות לתכנים רגשיים ולזכרונות הקשורים לאיזור, לצוף
ואז לשוחח, לפרוק ולהחלים מהם…
וכך בתוך האינטימיות, בתוך המרחב הבטוח, להיזכר, להרגיש, לתת לדמעות לצאת, או אולי למבוכה ולצחוק…
לפרוק ולהחלים…
טוב לזכור שהיום, במציאות החיים שלך, כשאת אהובה וחזקה, אפשר להיפרד מהקלטות המצוקה הישנות האלה…
והסשן הזה הוא הזדמנות מצויינת לכך…
כשמצפים ללידת בת, זו הזדמנות לחשוב אילו מסרים היית רוצה כאם או כהורים, להעביר לה בקשר לפות שלה…
אולי למשל, שהיא פשוטה ויפה…
וכמובן שזה חשוב גם כשמצפים לבן, שיהיה אחד מגברי העתיד, פשוט, יפה, רגיש ואוהב את גוף האישה כמו שהוא…
בסשן כזה המפגש עם הפרינאום מכוון להחלמה והכנה רגשית ללידה,
לידיעה שהגוף יודע להיפתח
ולציפיה הטבעית שכך יהיה…
האיור המקסים מתוך אנטומיה אינטימית © IntiMeArt.co.il